דבר המערכת

לשמור את זיכרון השואה חי

"זה קרה ולכן זה יכול לקרות שוב: זה לב ליבו של מה שיש לנו לומר". את הדברים האלה כתב ניצול השואה והסופר פרימו לוי על הטרגדיה שהשואה מייצגת ועל התהום שהיא פערה בציביליזציה. ניצולי השואה יודעים שההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה משום שראו במו עיניהם מה בני אדם מסוגלים לעשות.
איננו רשאים לעצום את עינינו אל מול הדבר הזה. כבת ליהודים שנרדפו בשואה וכאזרחית שווייץ אני סבורה שזו חובתנו לשמר את זיכרון השואה ולהתעמת עימה בעצמנו בלי הרף. התערוכה "ניצולי השואה השוויצרים האחרונים" יסודה באמונה עמוקה זו.

מפגש עם ניצולי השואה האחרונים בשווייץ

אנחנו מוצאים את עצמנו ברגע מכריע במה שנוגע להנחלת זיכרון השואה, שכן נותרו בקרבנו רק ניצולים מעטים מרצח העם הנורא הזה. הדיוקנאות והסיפורים של ניצולי השואה עומדים במרכז התערוכה "ניצולי השואה השוויצרים האחרונים". הם מקנים לתולדות השואה נופך אישי ומשמרים את זכרה למען הדורות הבאים. מוצאם של האנשים המוצגים כאן הוא במדינות אירופיות שונות והיום הם חיים באזורים הדוברים גרמנית, צרפתית או איטלקית של שווייץ. הם מייצגים את כל האנשים ששרדו בשואה ומצאו בשווייץ מולדת חדשה. הדיוקנאות‭ ‬הנוגעים‭ ‬ללב‭ ‬שצילם‭ ‬חושפים‭ ‬פנים‭ ‬של‭ ‬בני‭ ‬אדם‭ ‬שנשלל‭ ‬מהם‭ ‬בעבר‭ ‬הכבוד‭ ‬האנושי‭. ‬הפנים‭ ‬האלה‭ ‬מספרות‭ ‬סיפורי‭ ‬חיים‭. ‬רגעים‭ ‬מסיפורי‭ ‬החיים‭ ‬האלה‭ ‬נגלים‭ ‬לעינינו‭ ‬בסרטים‭ ‬שביים‭. ‬אלו‭ ‬הם‭ ‬סיפורים‭ ‬של‭ ‬הישרדות‭ ‬וכן‭ ‬סיפורים‭ ‬על‭ ‬החיים‭ ‬שלאחר‭ ‬השואה‭. ‬האנשים‭ ‬המוצגים‭ ‬כאן‭ ‬מספרים‭ ‬לנו‭ ‬איך‭ ‬נשללו‭ ‬מהם‭ ‬זכויותיהם‭ ‬ואיך‭ ‬הושפלו‭, ‬איך‭ ‬שרדו‭ ‬על‭ ‬אף‭ ‬השואה‭ ‬ואיך‭ ‬המשיכו‭ ‬לחיות‭ ‬לאחריה. הם מספרים לנו גם איך טראומה ועצב עמוק ממשיכים להיות נוכחים בחייהם של ניצולי השואה גם בגיל מתקדם.

לנוער ולדורות הבאים

התערוכה "ניצולי השואה השוויצרים האחרונים" מדגימה באמצעות ביוגרפיות ודיוקנאות אילו תוצאות יכולות להיות לאנטישמיות, והרי לאחרונה ניכרת עלייה באנטישמיות בכמה מדינות. זיכרון השואה צריך לשמש אפוא אזהרה שלגזענות ולאנטישמיות יכולות להיות תוצאות הרות גורל. על הדור שלנו מוטלת האחריות להמשיך להעביר את המסר "לעולם לא עוד". התערוכה מכוונת יותר מכול לדור הצעיר והיא מבקשת לעורר מודעות לערכה ולחשיבותה של סובלנות. אני רוצה להודות מקרב לב לכל מי שדיוקנו מופיע בתערוכה. אני מודה לכם על הכוח לספר את סיפורי החיים שלכם ולחלוק עימנו את התנסויותיכם ואת זיכרונותיכם, שלעיתים כמעט אי אפשר לבטא אותם במילים.